<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך אילפא</h1>
<h2>דף קז.</h2>
בכמה מקומות בתלמוד הוזכר אילפא וסתם אילפא הוא שהיה חבירו של ר' יוחנן כמו שכתבתי בסדר אילפא מיהו בכמה מקומות בתלמוד הוזכר נמי חילפא ונ"ל כי הוא אילפא כמו איפא ואבימי פעמים עיפא ופעמים חיפא. ובפ' אילו טריפות הל' דספק דרוסה [חולין נ"ג ע"ב] בעי חילפא יש דרוסה בסימנין או אין דרוסה בסימנין וכו'. ותו בעי חילפא סימנין שנדלדלו בכמה. וכההיא דגיטין פ"ב בתחילתו [ט"ו ע"ב] בעי חילפא ידיים טהורות לחצאין או לא היכי דמי אילימא דקא משו תרי ברביעי' והתנן בתחילת מס' ידים מי רביעית נוטלין ממנו לידים לאחד ואפי' לשנים, ומייתינ' להא במס' נזיר פ"ג מינין אסור' בנזיר [ל"ח ע"א], אההיא דא"ר אלעז' עשר רביעיות הן ונקיט רב כהנא אידיה חמש סומקתא וחמש חיווריתא וקחשיב להו הת' ופרכינ' ותו ליכא והאיכא מי רביעית נוטל' ממנו לידים לאחד ואפי' לשנים ומשני בפלוגת' לא קמיירי. וקש' לי והא כי פליגי ר' מאיר ור' יוסי בחצי לוג לשלשה וארבעה ומלוג לחמשה ולעשרה ולמאה הוא דפליגי ובתוספת אבל ברביעית לא פליגי אלא ודאי במשנתי' אין מחלוקת אבל מחלוקתם מפורש בתוספת' דמס' ידים [פ"א] וה"ג הת' מי רביעית נותנים לאחד ואפי' לשנים וכו' עד דברי ר' מאיר ר' יוסי אומ' מי רביעית ניתנין לאחד אבל לא לשנים, וכיון דסתם במתנית' ואע"ג דמחלוקת בבריית' דר' יוסי הוא דאמ' ודוק' לאחד ולא לשנים וקיימ' לן דר' יוסי נמקו עמו [ערובין נ"א ע"א] כנגד יחיד בדברי הכל אפי' אמרי' ר' לא שנה ר' חייא מניין לו כדמסקינ' ביבמו' פ' החולץ [מ"ב ע"ב] מחלוקת בבריית' וסתם במתני' הל' כסתם, ור"ת זל"ע פי' הלכה זו דחילפא שלא כפרש"י, ורבא נמי אמ' בפ' כל הבשר [חולין ק"ז ע"א] הלכה כסתם משנה, דאמ' רבא כלי שאין בו רביעית אין נוטל' ממנו לידים, ורמינהי איני (ואמ') [והאמר] רבא כלי שאין מחזיק רביעית אין נוטלין הימנו לידים הא מחזיק אע"ג דלית ביה לא קשי' הא לחד והא לתרי דתנן מי רביעי' נוטל' ממנו לידים לאחד ואפי' לשנים היל' הא דאמ' כל שאין בו רביעי' אין נוטל' שלא היה בו מתחלה רביעי' היל' אפי' לאחד אין ראוי והא דאמ' כלי שאין מחזיק רביעי' הא מחזיק נוטל' אע"ג דלית ביה, כגון דלית ביה השתא ומעיקר' הוה ביה ואחד הוא דנטל ממנו שהרי משירי הכשר באו, מיבעי' לי הא דגר' בתוספת' דברכות פ' [ד'] לא יטעום אדם (שום) [כלום] קודם שיברך ומייתי' לה בכיצד מברכי' בגמ' [ברכות מ"ג ע"א] היו יושבין כל אחד מברך לעצמו כיצד סדר סעודה הסב אורחין נכנסי' ויושבין על גבי ספסלין וקתדראו' עד שיכנסו כולן בא להן מים כל אחד ואחד נוטל ידו אחת וכו', ותו גר' בסדר יומ' פ' אמ' להן הממונה הל' זה הכלל היה במקדש [ל' ע"א] ת"ר הל' בסעודה אדם יוצא להשתין מים נוטל ידו אחת ונכנס כו' לנטילת ידו אחת מי בעינן שיעורא דרביעית או לא ומי בעי לברוכי על נטילת ידים או לא, וכן ההיא דפ' יום הכיפורי' [ע"ז ע"ב], תנא דבי מנשה רשב"ג אומר האשה מדיחה ידה אחת במים ונותנת פת לבנה קטן [ו]אינ' חוששת אמרו עליו על שמאי הזקן שלא רצה להאכיל בידו אחת וגזרו עליו להאכיל בשתי ידים, ואמ' אביי משום שיבתא צריך לברך על נטילת ידים או לא צריך שיעור או לא ומייתינ' להא דרשב"ג נמי בפ' כל הבשר [חולין ק"ז ע"ב] מים אחרונים פשיט' דלא בעי ברכה דמשום סכנה תקינו ואיכא נמי למימ' כיון דאשה הנותנת פת לקטן משום שבתא הוא לא בעי ברכה, שיעורא מאי בשחרית שאדם נוטל ידיו אע"ג דמשום סכנה הוא שרוח רעה שורה על הידים כדתניא בפ"ח שרצים [שבת ק"ט ע"א] תניא ר' יוסי אומר בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו ג' פעמים. אפילו הכי צריך לברך שכך תיקנו כדאיתא בפ' הרואה [ברכות ס' ע"ב] כי משיה ידיה מברך על נטילת ידים דהתם מסתמא צריך לקרות קריאת שמע ולהתפלל הילכך תיקנו ברכה ושיעור חשוב אבל כל הני מיבעי' לי. ונראה דמים אחרונים ודאי צריכין שיעור כדתניא בפ' סוף אילו דברים בברכות [נ"ג ע"ב] והתקדשתם אילו מים ראשונים והייתם קדושים אילו מים אחרונים משמע (דינו) [דינם] שוה. ותו דהא בפ' כל הבשר [חולין ק"ה ע"א] גרסי' מים ראשונים חובה מים אחרונים רשות וכל אותן החילוקים שבין ראשנ' [לאחרונים] (לחובה) ואילו בשיעור לא מפליגי ובתוספת' מס' ידים פ"א גרס' אחד הנוטל בידו אחת ואחד הנוטל בשתי ידיו אחד ידו של גדול ואחד ידו של קטן צריך ליטול מי רביעית, ותימא מאי שנא דלא קתני נוטל לידו אחת וכן לשתי [ידיו] דהא בכולהי בבי קתני נותנין לידים וכן נוטלין לידים, ואם פיר' אחד ביד כמו ליד הרי אפשיט בעיא דידי לעניין שיעור לעניין ברכה נמי איכא למימ' כיון דקפדי רבנ' אשיעורא צריך נמי לברך דהא עיקר נטילה לחולין משום סרך תרומה כדאית' בפ' כל הבשר [חולין ק"ו ע"א] ותנן בפ' חומר בקודש [חגיגה כ' ע"ב] בתרומ' אם נטמאת אחת מידיו חברתה טהורה ובקודש מטביל את שתיהן וכיון שנטמאת ידו אחת פשיט' שצריך נטילה וכיון שצריך נטילה צריך לברך, וכל אותן דקדוקי' דדייקינ' הת' בבעיא דחילפא פי' אותן ר"ת וחילפא נמי בימי אילפא היה אפי' אם שנים הן כדמוכח הת' בבעיא דידיה.
